1שאלת ממני אודיעך בראובן שאמר בפני שנים שיש לו אח במלכות אחרת אבל בעיר הזאת לא הוחזק שיש לו אח ונשא אח"כ אשה ומת אם אשתו זקוקה ליבום או לא ואם נשאת כבר תצא או לא דדילמא ע"כ לא אמרינן האומר זה אחי או יש לי אחים אינו נאמן אלא משום דאמר כן אחר שנשאה שמתכוין לאוסרה אבל בנ"ד שעדיין לא נשא אשה ודאי קושטא קאמר וחיישינן לה:2תשובה אשה זו מותרת להנשא חדא שאפילו שמעו העדים שהיה אומר יש לי אח דילמא אחיו מן האם הוא והדבר ידוע שאינו זוקק ליבום אלא אחיו מן אביו ומספק לא מחזקינן איסורא ותו דכיון דלא אתחזק באחי לאו כל כמיניה לומר דאית ליה אחי לאסור את האשה. תדע דלגבי נחלות אמרינן האומר זה אחי נאמן ויהבינן טעמא דאילו בעי למיתן ליה במתנה מצי יהיב ליה משמע דבעלמא דלית ליה מגו אינו. נאמן והתם לא שאני בין אם אמר בשעת מיתה או קודם לכן. ותו דתנן בפרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן והשתא ומה אם בשעת מיתה דאין אדם עשוי לשקר בשעת מיתה אמרת אינו נאמן כ"ש אם אמר שלא בשעת מיתה וא"ת מה לשעת מיתה שהוא מתכוין לאסור ומשום הכי אינו נאמן תאמר קודם שנשא אשה שאינו מתכוין לאסור לא קשיא דהתם נמי איכא למימר דעתו היה לישא אשה ואם יארע בו מיתה שתהיה זקוקה לאחיו כדי שלא ימחה שמו מישראל. ותו דגרסינן ביש נוחלין ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה נמי דלית ליה אחי אמר רב יוסף למאי ניחוש ליה חדא דמוחזק לן בגויה דלית ליה אחי ותו הא אמר בשעת מיתה דלית ליה אחי אמר אביי הא איכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי ואסיקנא אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי חוש לה ע"כ. משמע דלא חשו לה אלא משום דאיכא עדים ממש דידעי דאית ליה ולדעת הרמב"ן ז"ל צריך שנתקיים הקול הזה בב"ד וכן דעת הרשב"א וי"מ דלא בעינן קול מוחזק בב"ד. משמע לד"ה דאם יש קול או עדים שאמר הבעל שיש לו אחים לא נחוש לה עד שיאמרו דאיכא עדים דידעי דאית ליה אחי כללא דמילתא אע"פ שהוא נאמן על עצמו להורישו או שיירש בחלקו אינו נאמן לאסור את אשתו בין שאמר כן קודם שנשאה בין שאמר אחר שנשאה כיון דלא הוחזק בעיר שיש לו אחים ולא יצא קול בעיר שיש עדים יודעים שיש לו אחים אם נשאת לא תצא דזיל חוש לה אמרו ופשוט הוא:
